אורית אוורמן"בכל השנים מאז שנולדתי, לא היה לי יום אחד בלי לפחד", מספר שמואל, ניצול שואה בן 91. "אני פחדתי בתור תינוק קטן בגטו ואני פוחד גם היום, כאן בדירה בגבעתיים. אני מאחל לעצמי שבשנה החדשה, אני אזכה לפחד פחות. לא להיבהל כל הזמן, לא להתעורר באמצע הלילה ולדאוג. לא להרגיש שאני צריך לבקש סליחה על זה שאני עדיין חי".
"לשנה החדשה אני מאחלת לעצמי לדבר הרבה", אומרת ז'נייה, ניצולת שואה בת 88 מעכו. "אין לי כבר עם מי לדבר, לאף אחד לא איכפת מה קורה איתי. אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הטלפון צלצל בבית. אני רוצה לדבר ואני רוצה גם להקשיב לחבר או לחברה, לא להיות כל כך לבד כל הזמן. כשהייתי בת 11, חיינו שנתיים
ביער, רק אני ואחי הגדול. זה היה קשה, אבל הכי קשה לבן אדם זה להיות לבד".
"מתנות לנינים – לשנה החדשה אני מאחלת לעצמי שיהיה לי קצת כסף למתנות נינים", מבקשת דורה, ניצולת שואה בת 94 מראשון לציון. תרופות אני צריכה? פלטה לשיניים אני צריכה? משקפיים אני צריכה? אז לא נשאר כלום בסוף החודש. הנינים שלי מלאכים, הם כבר יודעים לא לבקש מתנות. אבל אני כל כך רוצה לתת להם, לקנות להם פעם בשנה משהו קטן ליום הולדת. שרק יהיה לי קצת יותר כסף למתנות בשנה הבאה, זאת כל הבקשה שלי".
כל יום הוא השואה
ארז קרלנשטיין, מנכ"ל בהתנדבות של עמותת לחיות בכבוד, שמספקת מדי יום ארוחות חמות לבתיהם של יותר מ-1,400 קשישים וניצולי שואה, מסביר: "אנחנו ישראלים, יש לנו כאן מדינה, יש לנו צבא חזק שמגן עלינו, אנחנו לעולם לא נצליח להרגיש ואפילו להבין מה עובר על קשיש בודד בפוסט טראומה, שמבחינתו השואה אף פעם לא הסתיימה.
כל אזעקה, כל סגר, כל צבע אדום, כל בידוד, כל ריצה למקלטים, מיד מחזירים את הניצולים המבוהלים לשואה – מבחינתם כל יום הוא השואה: הרעב שלהם הוא רעב אמיתי של שואה, הבדידות שלהם היא בדידות איומה של שואה והפחדים שלהם הם פחדים נוראיים של שואה.
אנחנו מספקים להם הרבה יותר מאשר ארוחה חמה ומזינה ביום. במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה, הם מתביישים לבקש עזרה והאוכל עבורם זה קשר, זה מגע אנושי. לרבים מהניצולים המפגש היומי עם המתנדבים שלנו, הוא הקשר היחיד שיהיה להם היום עם בן אדם מבחוץ, מישהו שמחייך אליהם, שמתעניין, שלא ינטוש אותם ושיגיע גם מחר לדאוג להם בחיוך ובשמחה.
כמה עולה ארוחה חמה לשבוע לקשיש?
העמותה שארז הקים והוא מקדיש לה את כל זמנו, לחיות בכבוד, הפכה במהירות לעמותה הגדולה בארץ לאספקה של ארוחות חמות לניצולי שואה וקשישים בודדים. עוד ועוד ישראלים מבינים שאי אפשר לחכות יותר שהמדינה תדאג לניצולים ותעניק להם את העזרה שהם כל כך זקוקים לה. מיום ליום הולך וגדל מספר המתנדבים והתורמים לעמותה שמתמקדת בדאגה לניצולי שואה וקשישים מעל גיל 85 – אלו שאפילו אם היה להם כסף, היו מתקשים לטפל בעצמם.
"כל כך הרבה אנשים רוצים לעזור ולעשות טוב לניצולי השואה", אומר ארז, "ואנחנו רק הצינור שמאפשר להם באמת להעניק ביטחון תזונתי מלא לקשישים. אנחנו ממש מאמצים בשמם את הניצולים ולוקחים אותם על עצמנו. אנחנו דואגים להם כל יום לארוחת צהרים מבושלת, מזינה וחמה, זאת ההתחייבות שלנו. קורונה, מבצע צבאי, טילים – אם אנחנו לא נביא לקשיש אוכל – לא יהיה לו היום מה לאכול. בימי חמישי אנחנו מביאים ארוחות גם לשישי שבת. בן אדם הרי צריך לאכול 365 ימים בשנה".
בתחקיר של התוכנית של אורלי וגיא בערוץ 10 זכתה העמותה לציון מיוחד לשבח: חברת מערכת התוכנית התקשרה, מבלי לחשוף את זהותה, לעמותות שונות וביקשה שיעזרו לה עם אוכל. לחיות בכבוד התגלתה כעמותה היחידה שמיד נענתה ברצון והבטיחה לספק לה במהירות מזון חם. תראו בעצמכם.
ארוחה חמה לקשיש עולה ₪20 ועמותת לחיות בכבוד מזמינה גם אתכם לתרום שבוע של ארוחות חמות לניצולי השואה ב-₪140 בלבד. עזרה קטנה שתעשה הבדל ענק ומרגש בחייהם של ניצולי השואה והקשישים שחיים כאן בינינו.
שתהיה לכולנו שנה טובה, שנה של נתינה וחיים בכבוד.